האי חיות מתקרבת ,
הריח שלה באוויר .
ורק היא תראה משמה ,
את המחשבות ,
שרק עתה מעז לחשוב ,
הבכי שרק עכשיו אתה מעז לבכות ,
הפספוס הארור ,
החוסר בה .
שמה ,
סתם ברקע ,
סתם מחייכת מרחוק ,
הקול האהוב הזה ,
נטול כל אגו נערי ,
רק עדינות .
אבל היא לא הייתה מספיקה ,
היא הייתה היא מידי .
לא מספיק צבועה ,
לא מספיק רעה ,
לא מספיק כלבה ,
לא מספיק משחקת .
רק נותר ,
להיכנס לאותו אתר ,
לראות את התמונה האחרונה ,
אותה ההבעה ,
בדיוק בתמונה ,
החיוך שלה ,
הכי נקי שקיים ,
היד הארוכה ,
שחובקת את הכלב העזוב ,
זאת היא ,
והיא כבר לא .
ואחרי מספיק זמן ,
היא תבוא
לספר לך ..
מה שהתכחשת לשמוע ..
על כמה היא אהבה ,
על כמה היא קינאה ,
על כמה כאב בלב ,
זה אתה שגרמת .
אתה כבר תעבור ,
אתה כבר הלאה ,
אתה עם ההיא ,
המשחקת מידי ,
הרעה מידי ,
הצבועה מידי .
ובלילה ,
היא יודעת ,
שאתה נזכר ,
וקשה לך לשכוח .
























