עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

מה שהכי כואב

22/04/2014 03:06
my nickname
היציאה שלה,
ההליכה שלה,
הכל היה מהיר,
לרגע היא קלטה,
והדעה כבר לא הייתה צלולה,
היא כל כך כאבה,
והיא רצה,
רצה את כל הדרך,
וכשהגיעה,
רגליה כבר לא נשאו אותה,
היא מועדת,
באופן חסר כל פוזה,
בצורה שלה,
של מישהי שנשארה בלי,
בלי האהוב שלה יותר,
הוא איננו,
והיא קולטת,
היא נופלת על הרצפה,
היא לא רואה אף אחד,
לא אכפת לה אם יעבור מישהו,
אכפת לה רק ממנו,
מהמקום הזה,
שזה קרה לו,
שוכבת בחיבוק,
על כביש בודד,
ונחנקת מהבכי,
לא רוצה להיות פה יותר..
היציאה שלה,
ההליכה שלה,
הכל היה מהיר,
לרגע היא קלטה,
והדעה כבר לא הייתה צלולה,
היא כל כך כאבה,
והיא רצה,
רצה את כל הדרך,
וכשהגיעה,
רגליה כבר לא נשאו אותה,
היא מועדת,
באופן חסר כל פוזה,
בצורה שלה,
של מישהי שנשארה בלי,
בלי האהוב שלה יותר,
הוא איננו,
והיא קולטת,
היא נופלת על הרצפה,
היא לא רואה אף אחד,
לא אכפת לה אם יעבור מישהו,
אכפת לה רק ממנו,
מהמקום הזה,
שזה קרה לו,
שוכבת בחיבוק,
על כביש בודד,
ונחנקת מהבכי,
לא רוצה להיות פה יותר..
ג'ול
23/04/2014 19:59
עוצמתי כל כך.
my nickname
23/04/2014 21:39

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: