עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אותם נערים

31/03/2014 23:06
my nickname
לחשוב, 
שהם היו יותר גדולים ממני,
והחיים הפכו את זה,
ואני?
אותה ילדה,
הפכה לנערה, וממשיכה הלאה,
בשלבים של החיים,
והם?
הם תקועים עדיין בגיל 16,
באותה תמימות,
מתחת לאבן,
מי יודע, מי זוכר אותם..
הם הכאב הראשון שלי,
אני בחיים לא אשכח אותם,
אני לא זוכרת את השמות שלהם,
אני לא רוצה לדעת,
כי יכאב לי יותר,
לא רוצה להביט בתמונה שלהם,
כי יכאב לי יותר..
למה כאב לי?
למה הזדהיתי כבר אז?
למה נשבר לי הלב לקלוט?
לקלוט שהם לא יחזרו עוד?
שהם לא יתגייסו?
שהם לא יסיימו צבא,
כמו שכבר היו אמורים?
ואם בכלל..
מאותם נערים ילדותיים,
היו הופכים לנערים גבריים?
הם חוו בכלל אהבה ראשונה?
ונשיקה?
ופרידה?
וכאב לב?
ומה הם הרגישו,
באותו הרגע,
שאיבדו שליטה,
שלא היה למי לפנות,
שהיו בכביש,
סואן כמו החיים,
ואין אמא, ואין אבא,
ואין מי שיציל אותך..
כמו כל הזמן..
זה פשוט אתה, 
הכביש שמלפנייך,
ובסופו מחכה לך המוות.




לחשוב, 
שהם היו יותר גדולים ממני,
והחיים הפכו את זה,
ואני?
אותה ילדה,
הפכה לנערה, וממשיכה הלאה,
בשלבים של החיים,
והם?
הם תקועים עדיין בגיל 16,
באותה תמימות,
מתחת לאבן,
מי יודע, מי זוכר אותם..
הם הכאב הראשון שלי,
אני בחיים לא אשכח אותם,
אני לא זוכרת את השמות שלהם,
אני לא רוצה לדעת,
כי יכאב לי יותר,
לא רוצה להביט בתמונה שלהם,
כי יכאב לי יותר..
למה כאב לי?
למה הזדהיתי כבר אז?
למה נשבר לי הלב לקלוט?
לקלוט שהם לא יחזרו עוד?
שהם לא יתגייסו?
שהם לא יסיימו צבא,
כמו שכבר היו אמורים?
ואם בכלל..
מאותם נערים ילדותיים,
היו הופכים לנערים גבריים?
הם חוו בכלל אהבה ראשונה?
ונשיקה?
ופרידה?
וכאב לב?
ומה הם הרגישו,
באותו הרגע,
שאיבדו שליטה,
שלא היה למי לפנות,
שהיו בכביש,
סואן כמו החיים,
ואין אמא, ואין אבא,
ואין מי שיציל אותך..
כמו כל הזמן..
זה פשוט אתה, 
הכביש שמלפנייך,
ובסופו מחכה לך המוות.




ע.מ.
01/04/2014 16:09
וואו... אמרו לך פעם שאת כותבת מדהים ??
my nickname
01/04/2014 20:53
חח אמרו לי כאן, תמיד נחמד לדעת שאני ממשיכה לכתוב בצורה שנוגעת באנשים באיזושהי דרך,תודה ! : )
ג'ול
04/04/2014 20:15
וואו . כדרכו של עולם החיים ממשיכים, וכל אחד הלך לדרכו... כואב לדעת שהלך להם רע כמו שכואבת החוסר ידיעה איך התפתחו חייהם... רק תקווה שיחזרו לדרך הישר נשארת בלב, תקווה שהגיעו למקום מבטחים. תדעי לך, את באמת נפש יקרה כלכך.
my nickname
04/04/2014 21:41
כן,זה משהו שמדהים בחיים האלה- זה שהאתמול לא קיים יותר,והחיים ממשיכים למרות טרגדיות היום..
ועדיין,החוסר קליטה והתפיסה שיש דברים שלא ניתן לתקן,כמו טעות של נערים שהובילה למוות שלהם,ואי אפשר להחזיר אותם בדרך כלשהי..קשה ..
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: