לנערה הזאת..
היא מרגישה את הלחץ,
היא מרגישה את המתח,
היא בחדר שלה,
יושבת על כיסא,
ומגבירה את המוזיקה
שזורמת לה למוח דרך האוזניות,
וזה לא הולך לה,
היא תכף מתייאשת,
היא עדיין יכולה לשמוע,
הנה,
עוד טריקת דלת,
והנה,
עוד קללה,
והנה,
שוב.. כמו כל החיים,
אף אחד לא עונה לו,
ואף אחד לא מגיב לו,
כולם בשקט,
כל אחד בפינה שלו,
היא כבר עזבה,
כולם רוצים לעזוב,
אבל מנסים להחזיק
את מה שנשאר..
וכשישאלו אותה,
את הנערה..
היא תענה,
אין פלא שהם לוקחים סמים,
תראו איזה חיים..
ואז היא תקום ותלך.
לא טוב לה,
לנערה הזאת..
היא מרגישה את הלחץ,
היא מרגישה את המתח,
היא בחדר שלה,
יושבת על כיסא,
ומגבירה את המוזיקה
שזורמת לה למוח דרך האוזניות,
וזה לא הולך לה,
היא תכף מתייאשת,
היא עדיין יכולה לשמוע,
הנה,
עוד טריקת דלת,
והנה,
עוד קללה,
והנה,
שוב.. כמו כל החיים,
אף אחד לא עונה לו,
ואף אחד לא מגיב לו,
כולם בשקט,
כל אחד בפינה שלו,
היא כבר עזבה,
כולם רוצים לעזוב,
אבל מנסים להחזיק
את מה שנשאר..
וכשישאלו אותה,
את הנערה..
היא תענה,
אין פלא שהם לוקחים סמים,
תראו איזה חיים..
ואז היא תקום ותלך.