אז הנה בתחנה יש עוד נערים,
והנה האוטובוס מגיע,
והנה אנחנו בתוך האוטובוס,
מעיפה מבט מסכן בפלאפון,
רואה ת'שעה,
וחוטפת הלם קטן..
אני? בחוץ? בשעה כזאת?
בדרך למועדון?
מה נדפק איתי?
מה אני קשורה?
מה הקשר שלי לשמה?
זה לא הסגנון.. זאת לא אני..
איך מתנהגים בכלל?
יש התנהגות מסוימת?
יכניסו אותי? אותי?
הסלקטור יתקשר לאבא שלי שיבוא לקחת אותי,
הוא לא יכניס אחת כמוני..
הוא ישים לב!
הוא יראה,
הוא יראה שאני לא כזאת,
שאני לא קשורה לשמה,
וזה בכלל לא מתאים לי!
היו מלא בנות, מלא בנים,
הבנות חצי עירומות,
הבנים שיכורים על מלא,
ואנחנו?
לא קשורות,צחקנו קצת והמשכנו הלאה,
הלאה- למועדון..
כמה נערים עם מבט זומם בעיניים,
כמה נערות שנראות שלבשו את הבגדים של אמא,
ויצאו..
ואנחנו? לא קשורות .
עמדנו בתור,
אם אפשר לקרוא לזה תור..
כולם דוחפים,
אף אחד לא רואה אותך,
אותך כבן אדם,
אותך כאישיות,
אף אחד לא מכבד אותך..
כלום,
את סתם עוד גופה שעומדת בכניסה למועדון מסריח,
ובסדר, באיזה שהוא שלב,
בכל זמן ההמתנה הזה,
את משלימה עם זה..
ואז, מכניסים אותך,
למה? נורא פשוט,
כי את בת,
וכשיש בנות במועדון - יש גם בנים!
ואז, הכל הולך כמתוכנן!
אז מצאתי את עצמי מהר מאוד,
בסיטואציה שאיזה סלקטור נותן לי דחיפה בגב,
והופ,
נדחפתי לתוך מלא אנשים,
בתוך מלא עשן,
חשבתי לרגע שאני הולכת להתעלף,
שאין לי אוויר,
לא דנה די,
אל תחשבי על זה,
כי זה יקרה..
תנסי לנשום קצת איכשהו..
הכל טוב!
קצת הלם, מתרגלים..
ומתחילות לרקוד..
ילד שאני יכולה לעשות עליו בייביסיטר התחיל לגעת בי,
לא הבנתי מה הוא רוצה, עד שקלטתי איפה אני,
במועדון.. אז.. קומי מטומטמת , קמתי..
אז מה עכשיו?
נחכה לפעם הבאה,
ועד אז..
אפשר לעשות עוד וי ברשימה..
אז הנה בתחנה יש עוד נערים,
והנה האוטובוס מגיע,
והנה אנחנו בתוך האוטובוס,
מעיפה מבט מסכן בפלאפון,
רואה ת'שעה,
וחוטפת הלם קטן..
אני? בחוץ? בשעה כזאת?
בדרך למועדון?
מה נדפק איתי?
מה אני קשורה?
מה הקשר שלי לשמה?
זה לא הסגנון.. זאת לא אני..
איך מתנהגים בכלל?
יש התנהגות מסוימת?
יכניסו אותי? אותי?
הסלקטור יתקשר לאבא שלי שיבוא לקחת אותי,
הוא לא יכניס אחת כמוני..
הוא ישים לב!
הוא יראה,
הוא יראה שאני לא כזאת,
שאני לא קשורה לשמה,
וזה בכלל לא מתאים לי!
היו מלא בנות, מלא בנים,
הבנות חצי עירומות,
הבנים שיכורים על מלא,
ואנחנו?
לא קשורות,צחקנו קצת והמשכנו הלאה,
הלאה- למועדון..
כמה נערים עם מבט זומם בעיניים,
כמה נערות שנראות שלבשו את הבגדים של אמא,
ויצאו..
ואנחנו? לא קשורות .
עמדנו בתור,
אם אפשר לקרוא לזה תור..
כולם דוחפים,
אף אחד לא רואה אותך,
אותך כבן אדם,
אותך כאישיות,
אף אחד לא מכבד אותך..
כלום,
את סתם עוד גופה שעומדת בכניסה למועדון מסריח,
ובסדר, באיזה שהוא שלב,
בכל זמן ההמתנה הזה,
את משלימה עם זה..
ואז, מכניסים אותך,
למה? נורא פשוט,
כי את בת,
וכשיש בנות במועדון - יש גם בנים!
ואז, הכל הולך כמתוכנן!
אז מצאתי את עצמי מהר מאוד,
בסיטואציה שאיזה סלקטור נותן לי דחיפה בגב,
והופ,
נדחפתי לתוך מלא אנשים,
בתוך מלא עשן,
חשבתי לרגע שאני הולכת להתעלף,
שאין לי אוויר,
לא דנה די,
אל תחשבי על זה,
כי זה יקרה..
תנסי לנשום קצת איכשהו..
הכל טוב!
קצת הלם, מתרגלים..
ומתחילות לרקוד..
ילד שאני יכולה לעשות עליו בייביסיטר התחיל לגעת בי,
לא הבנתי מה הוא רוצה, עד שקלטתי איפה אני,
במועדון.. אז.. קומי מטומטמת , קמתי..
אז מה עכשיו?
נחכה לפעם הבאה,
ועד אז..
אפשר לעשות עוד וי ברשימה..