מטייל בדמיונות שלי,
אני כבר לא חולמת אם זה לא עלייך,
אני כבר לא מרגישה
אם זה לא החיבוק הדמיוני שלך..
אני לא מריחה
אם זה לא אותך
ואני לא חיה
אם זה לא איתך..
אני לא מכירה אותך
ולא מסוגלת..
אתה לא מושלם,
ואתה לא הכי יפה,
ואתה לא הכי טוב
אבל אתה אמיתי
אתה מציאותי,
החיוך שלך..
כל כך מרגיע אותי..
ברמה שאתה לא מבין..
הקשר היחיד שיש לנו זה החיוך..
המבט מרחוק..
כאילו לא מכירים,
וכאילו לא מחייכים
וכאילו לא מעוניינים,
וזה רק קורע מבפנים..
כשאתה מחייך לאחרת,
צוחק,מצטלם ושם עליה יד..
אני נקרעת מבפנים..
האם תהיה שלי
האם תדע את שמי
























