הוא מביא איתו כ"כ הרבה דעות,שהן בעצם..חיים של אחרים,
אבל כשאין ברירה, אין ברירה..
יום עבודה רגיל,
אין אנשים בחנות,
גשום..
צחוקים עם הבנות שאיתי..
מדברות על הכל..
איכשהו,
מבין כל הצחוק..
נזרקה אליי השאלה-היית יוצאת עם גוי?
בלי לחשוב אמרתי כן,למה לא?
אני אפסול מישהו בגלל תווית שהחיים הדביקו לו?
זאת הייתה התשובה האופטימית שלי,
בלי יותר מידי מחשבה..
כי הרי אני יודעת,
יודעת שיש בזה מלא בעיות..
אבל המשכתי בשלי..
ואז התחילו שאלות קצת שונות..
את מאמינה באלוהים?
את דתייה?
למה את ככה וככה?
ונותרתי ללא מילים..
כי וואלה, לא..
קשה לי להאמין במשהו שאני לא רואה
מצטערת שאני אנושית וצריכה הוכחה
כי זה פאקינג כל החיים שלי..
וזה פאקינג נושא שאני נמנעת ממנו..
כי אין לי בו דעה,
אין לי תשובה..
אני מאמינה שיש משהו על טבעי,
שאחראי לקיום שלי
ולקיום של כולנו..
זה יכול להיות אלוהים ..
וזה יכול להיות סתם הסקס של ההורים שלי..
התרגלתי כבר לעולם המעוות שלי,
אבל מה הכי קשה לי
זה שלאנשים לא קל לקבל את העובדה ,
שיש מצב,
ואין אלוהים,
ואין בודהה
ואין ישו
ואין את כל הדברים האלו שהם מאמינים בהם
ואין לחיים שלנו באמת תכלית
ואין לנו באמת משמעות
ואנחנו סתם פה
סתם חיים
ואין מטרה חוץ מלשרוד..
טוב..
האמת..
שזה באמת קשה לקבל את זה שאתה פה, סתם ככה..
כי זה החיים..
























