לא יודעת מה הסיבה
שאת עדיין נקראת אצלי,
החברה הטובה!
אולי זה שאנחנו מכירות מהגן..
אבל בתכלס?
מה עושה אותך חברה טובה?
פעם..אולי..
אבל היום?..
את לא יודעת מה עובר עליי
ואני לא יודעת מה עלייך..
האמת,לפעמיים אני תוהה..
תוהה מה עובר עלייך,
ומה את מרגישה..
יודעת שקשה לך בחיים..
אבל את אדישה
מעופפת
לא פה
בעולם משלך
תקועה בציורים שלך
באומנות שלך
ולא רואה מי שמסביבך..
האמת היא..
שזה לא היה לי אכפת כבר
את יודעת..לכל דבר מתרגלים..
וגם היחסים איתך נהיו הרגל
הרגל בלי תוכן
בלי משמעות..
אני מרחמת עלייך
כי אני יודעת מה שאת עוברת
וזה קשה אני מבינה..
והיום..
אמרת לי משהו
משהו שהיה אמור לפגוע
לגעת בי
להזיז אצלי משהו..
"נהיית כלבה,
ממש כלבה,
את פשוט רעה!
זה כבר לא חמוד..
לפעמיים..
אני לא מבינה איך היא סובלת אותך!" -התכוונה לאחותה התאומה..
לא נגעת בי
לא עצבנת אותי
לא ריגשת אותי
פשוט חייכתי ואמרתי טוב
הבנתי
בלי להיעלב..
אבל לא הייתי מסוגלת להסתכל עלייך
לא הייתי מסוגלת לראות את הפרצוף שלך
את הגוש שומן הזה שדיבר אליי!
את הדבר המוזנח הזה שהיה מולי
עם הפרצוף המעצבן הזה..
שתקתי..
לא כי קיבלתי מה שאמרת לי
שתקתי מרחמים,
עלייך..
שאם אני אגיב לך
אני אהיה יותר רעה ממש שחשבת
ואני אפגע בך
ואני לא רוצה
את כמו אחות ישנה..
לא מבינה למה אני אומרת את זה
הרי לך יש העדפות מיוחדות לקשר דם
קשר נפשי לא תופס אצלך
גם אם לי את בוכה
ולא לאחותך..
באיזה זכות את פונה אליי ככה?
את קוראת לעצמך חברה?
מצפה שאני אהיה אלייך נחמדה?
מתי התעניינת בי?
מתי שאלת אותי?
מתי דאגת לי?!
מתי הראית אהבה של חברה?..
הכי נגע בי בכל העניין,
זה שמה שאמרת,לא נגע בי בכלל
לא הזיז לי..
עצוב לי עלייך חברה טובה..
























