הוא יצא מהאוטו,
בנשימותיו האיטיות
שיחרר לאוויר ניחוח של שכרות,
במבט מושפל צעד לכיוון ביתו,
המקום המוכר שמשרה ביטחון,
בצעדים קלושים,
ניסה לעלות מדרגה,
ועוד אחת,
הוא עוצר בפינה,
לא מישר מבט אל המראה,
וביקש אותה,
הם ענו לו שהיא לא פה,
הוא רק רצה לשמוע את קולה,
ההפך מהבית המוכר,
ההפך מהמציאות השגרתית,
שונה כל כך מהמשפחה,
לא קשורה לאותה התפאורה,
זאת היא,
אותה הוא רצה,
אפילו רק לדקה,
והיא לא נמצאת,
אפילו לא רק לשיחה
























