כל הזמן שאת מצפה,
כל הזמן שאת רק בוכה,
עוצרת ושוב מבינה,
מתחילה מההתחלה,
עם ציפייה ותקווה,
ובדרך חדשה,
את רק מאמינה,
הגיע הרגע המיוחל,
לו חיכית שנים,
והנה הכל שוב,
מתנפץ לך בפנים,
אחרי כל השברים,
שאת הצלחת לתקן,
בכוחות חזקים,
כאילו היו הם רק סדקים,
הצלחת פעם אחר פעם,
התשת את עצמך,
תקופה אחר תקופה,
לא נכנעת ללב הכואב,
ולא נפלת עמוק לחוסר אמונה,
שתקף אותך כל פעם,
כשערב לך שמה בפינה,
ועכשיו,
את מבינה,
שיש אנשים שזה קורה להם,
ויש שזה לא קורה להם,
את אחת מהם,
מכאן ומכאן,
אבל הטוב הזה שייחלת לו,
כבר לא יגיע אף פעם,
זה ישמע קל לומר,
הנפילה לתוך ..
ה'לוותר' הזה שכל כך נחלמת איתו,
הוא חלק ממך,
חלק מהמציאות שלך,
וביום הזה,
את מבינה את זה.
;){kind=link}