וככה זה נגמר,
לא היה בא לך,
אבל היא..
היא לא וויתרה עלייך,
היא ידעה מי אתה,
והייתה מוכנה להיות ברקע,
להיות מי שתיפול עליה בכאב,
והיא תעטוף עם האהבה שלה,
והיא תקשיב לך,
גם לשטויות שאתה מוציא מהפה,
היא הוכיחה את עצמה כל כך..
שאתה לא יכולת להתעלם מזה,
מההתנהגות שלה אלייך,
מהאהבה שלה אלייך,
זה היה חמוד בעינייך,
לא יכולת לעמוד בפנייה יותר,
ורצית בזה,
כמעט כמו שהיא רצתה בזה,
וזה קרה..
ואז..
כבר לא היה בא לך,
לא רצית להחזיק בזה יותר,
לא היית רגיל אליה ככה,
לבנות כמותה,
הייתה רגיל לסגנון אחר,
לא אכפתי, לא חם ולא אוהב..
זה היה לך קשה,
פחדת,
שתיקשר יותר מידי,
ותישאר במקום הזה,
היותר מידי טוב הזה,
ועזבת,
החלטת שדי,
דיברת לא יפה,
רצית להתנתק ממנה,
כאב לה,
אתה ידעת,
והמשכת,
לא הרפית מזה..
והיא הפנימה,
שזהו ודי,
קשה לה בעצמה,
היא לא יכולה להילחם
ברוע שלך אליה יותר,
בחוסר ההדדיות הזאת,
שדאגת להראות לה,
בלי טיפה של אכפתיות,
אז היא עזבה,
לא ראית אותה יותר,
היא השתנתה,
היא כבר לא אותה אחת,
היא הפכה לסתם אחת,
ואתה?
הבנת..סוף סוף הבנת..
מה אתה בלעדיה?
אתה כלום,
לא יכול לשרוד,
וכבר מאוחר מידי..
היא כבר לא פה,
ואתה לא יכול לעשות כלום יותר,
זה נגמר,
כי לך?
לא היה בא
;){kind=link}