שהיא ראתה אותו,
הייתה בלי מילים,
הייתה בלי מבטים..
הוא פשוט לקח את עצמו,
בלי כלום,
פשוט ככה..
יצא מהבית,
עלה למכונית שלו,
ונסע..
ומוזר לה להודות,
אבל כשהוא נסע..
היא הרגישה שהסבל שלה הלך איתו,
היא הרגישה הקלה,
היא שמחה,
לרגע היא הרגישה שיהיה טוב,
סוף סוף..
היא תקבל חיים חדשים,
אלו שמגיעים לה באמת..
ולא אלו שהיא חיה אותם עכשיו..
היא הרגישה שטוב לה,
ואז..
השעון צלצל,
היא פתחה את העיניים,
והבינה שהחיים אותם חיים,
וזו שוב הפנטזיה שלקחה אותה רחוק,
וזו שוב אותה מציאות מחורבנת
שהיא רגילה אליה..
























